סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

ה'שע"ו

מַדָד ה'שע"ו

אין תיאור. [1]

48 יחסים: מאיר מלובלין, משפחת למל, מתיאס, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, אנוסים, אפרים הכהן, אליהו מונטאלטו, אב בית דין, אונגריש ברוד, איסטנבול, נדבן, עשיר, פרשנות התלמוד הבבלי, פריז, פוסק, פורים שני, קרקוב, ראש ישיבה, רופא, שאלות ותשובות, שביעי של פסח, תענית ציבור, תשובות הגאונים, תולדות הדפוס העברי, לבוב, לואי השלושה עשר, מלך צרפת, לובלין, ט"ז באייר, טשביץ', בודה (עיר), גירוש, דיין (הלכה), ה' באייר, ה'שע"ד, ה'שע"ה, ה'שי"ח, ה'תל"ח, וינצנץ פטמילך, וינה, וילנה, ויכוח פדובה, כ"ט בשבט, כ"ט בטבת, כ"ז באלול, כ' באדר, י"ג בסיוון, יהדות פרנקפורט, יהדות פורטוגל, יהדות וורמייזא.

מאיר מלובלין

רבי מאיר מלובלין (מכונה מהר"ם לובלין) (1558 ה'שי"ח, לובלין - ט"ז באייר ה'שע"ו 1616, לובלין) היה רב, פוסק, וממפרשי התלמוד.

חָדָשׁ!!: ה'שע"ו ומאיר מלובלין · ראה עוד »

משפחת למל

משפחת למל (בגרמנית: Lämel) הייתה משפחה יהודית וינאית שהעמידה רבנים ואנשים ידועי שם.

חָדָשׁ!!: ה'שע"ו ומשפחת למל · ראה עוד »

מתיאס, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

מתיאס, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (24 בפברואר 1557 - 20 במרץ 1619) מבית הבסבורג מלך אוסטריה והונגריה מ-1608, מלך בוהמיה מ-1611 וקיסר האימפריה הרומית הקדושה מ-1612.

חָדָשׁ!!: ה'שע"ו ומתיאס, קיסר האימפריה הרומית הקדושה · ראה עוד »

אנוסים

"מראנוס", צילום שחור-לבן של ציור מאת משה מימון, 1898. האנוסים היו יהודים, שאולצו להמיר את דתם ולקבל על עצמם את דת המדינה השולטת אך המשיכו לשמור בסתר על זיקתם לדת ולעם היהודי.

חָדָשׁ!!: ה'שע"ו ואנוסים · ראה עוד »

אפרים הכהן

רבי אפרים הכהן (שע"ו, 1616 – י"ג בסיוון תל"ח, 1678) כיהן ברבנות בליטא, מוראביה והונגריה.

חָדָשׁ!!: ה'שע"ו ואפרים הכהן · ראה עוד »

אליהו מונטאלטו

"בית הקברות היהודי", שמן על קנבס 1650–1655, קברו של מונטאלטו במרכז; האמן: יאקוב ואן רויסדאל אליהו דה-לונה מונטאלטו (Philotheus Eliahu de Luna Montalto; 1567 לערך – כ"ט בשבט ה'שע"ו, 17 בפברואר 1616) היה רופא יהודי-פורטוגזי, בן אנוסים, שפעל בסוף המאה ה-16 ותחילת המאה ה-17.

חָדָשׁ!!: ה'שע"ו ואליהו מונטאלטו · ראה עוד »

אב בית דין

ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.

חָדָשׁ!!: ה'שע"ו ואב בית דין · ראה עוד »

אונגריש ברוד

#הפניה אוהרסקי ברוד.

חָדָשׁ!!: ה'שע"ו ואונגריש ברוד · ראה עוד »

איסטנבול

אִיסְטַנְבּוּל היא עיר הנמל הראשית של טורקיה ובירת מחוז מרמרה בצפון-מערב המדינה.

חָדָשׁ!!: ה'שע"ו ואיסטנבול · ראה עוד »

נדבן

#הפניה נדבנות.

חָדָשׁ!!: ה'שע"ו ונדבן · ראה עוד »

עשיר

#הפניה עושר.

חָדָשׁ!!: ה'שע"ו ועשיר · ראה עוד »

פרשנות התלמוד הבבלי

פירוש רש"י, הנדפס בצידו הפנימי של הדף, ופירוש התוספות, הנדפס בצידו החיצוני. במעגל חיצוני יותר מובאים פירושים נוספים, הגהות וציונים. פרשנות התלמוד הבבלי מתקיימת החל מתקופת התלמוד עצמו, וחיבורים של פרשנות הולכים ונכתבים גם בימינו.

חָדָשׁ!!: ה'שע"ו ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

פריז

פריז או פריס (בצרפתית: Paris,,"פַּארִי") היא בירת צרפת ובירת חבל איל־דה־פראנס.

חָדָשׁ!!: ה'שע"ו ופריז · ראה עוד »

פוסק

פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.

חָדָשׁ!!: ה'שע"ו ופוסק · ראה עוד »

פורים שני

יהודי פרנקפורט בחודש מרץ 1616, שנת ה'שע"ו, לאחר תבוסת הצורר וינצנץ פטמילך. נחגג מאז כ'''פורים שני'''. תחריט עץ, 1628. פורים שני הוא שם כולל לעשרות ימי הודאה פרטיים שתוקנו בקהילות יהודיות ובמשפחות מסוימות לזכר מקרים בהם ניצלו מגירוש, מוות, פוגרום, חוקים להמרת דת ומקרי הצלה אחרים.

חָדָשׁ!!: ה'שע"ו ופורים שני · ראה עוד »

קרקוב

קְרָקוֹב (בפולנית: Kraków,, בפולנית נהגה השם: קְרָקוּף; בגרמנית: Krakau) היא העיר השנייה בגודלה בפולין ואחת מעריה העתיקות של המדינה.

חָדָשׁ!!: ה'שע"ו וקרקוב · ראה עוד »

ראש ישיבה

ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.

חָדָשׁ!!: ה'שע"ו וראש ישיבה · ראה עוד »

רופא

"הרופא" מאת סמואל ליוק פילדס רופא (נפוץ גם הכינוי דוקטור ובכתיב מקוצר: ד"ר, על אף המשמעות הכללית יותר של מושג זה) הוא אדם העוסק במקצוע הרפואה, שנקרא גם רפואה קונבנציונלית.

חָדָשׁ!!: ה'שע"ו ורופא · ראה עוד »

שאלות ותשובות

ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.

חָדָשׁ!!: ה'שע"ו ושאלות ותשובות · ראה עוד »

שביעי של פסח

שביעי של פסח הוא היום השביעי והאחרון של חג הפסח, שחל בתאריך כ"א בניסן.

חָדָשׁ!!: ה'שע"ו ושביעי של פסח · ראה עוד »

תענית ציבור

#הפניה תענית#תעניות ציבור.

חָדָשׁ!!: ה'שע"ו ותענית ציבור · ראה עוד »

תשובות הגאונים

עיסוקם הספרותי העיקרי של הגאונים היה להשיב תשובות ליהודים ברחבי תבל.

חָדָשׁ!!: ה'שע"ו ותשובות הגאונים · ראה עוד »

תולדות הדפוס העברי

מכונת דפוס עתיקה אחד הגליונות שמשערים שהודפס באביניון ב-1444-כ1446. הגליונות תוארכו לפי סימן המים שנמצא באמצע הגיליון (ניתן לראות אותו בהגדלה) תחיה אגדת פועלי הדפוס בירושלים, 1933 הדפוס העברי החל במאה ה-15, בעיקר מאמצע המאה עם מהפכת הדפוס.

חָדָשׁ!!: ה'שע"ו ותולדות הדפוס העברי · ראה עוד »

לבוב

שואה, בבית הקברות נחלת יצחק לְבוֹב או לְבִיב (באוקראינית:; בפולנית: Lwów; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג או לעמבעריק וכן לװאָװ), היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב.

חָדָשׁ!!: ה'שע"ו ולבוב · ראה עוד »

לואי השלושה עשר, מלך צרפת

לואי השלושה עשר, מלך צרפת "הישר" (צרפתית: Louis XIII, 27 בספטמבר 1601 – 14 במאי 1643), בן לשושלת בורבון, היה מלך צרפת מ-1610 עד מותו.

חָדָשׁ!!: ה'שע"ו ולואי השלושה עשר, מלך צרפת · ראה עוד »

לובלין

לוּבְּלִין (בפולנית: Lublin,; בליטאית: Liublinas; באוקראינית: Люблін) היא עיר במזרח פולין ומושב הגמון.

חָדָשׁ!!: ה'שע"ו ולובלין · ראה עוד »

ט"ז באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ה'שע"ו וט"ז באייר · ראה עוד »

טשביץ'

טשביץ' (בצ'כית: Třebíč,; בגרמנית: Trebitsch; ביידיש: טרייביטש), עיר במוראביה, הנמצאת כיום בשטחו של אזור ויסוצ'ינה בצ'כיה.

חָדָשׁ!!: ה'שע"ו וטשביץ' · ראה עוד »

בודה (עיר)

בודה (בהונגרית: Buda) הייתה אחת מהבירות ההיסטוריות של ממלכת הונגריה, שאיחודה עם פשט ועם אובודה בשנת 1873 יצרה את בודפשט. במאה ה-19 התייחסו לבודה ופשט יחד כ-Pest-Buda, Buda-Pest או בודפשט. ראש העיר האחרון של בודה לפני איחוד היה פרנץ האזמאן. מתוך שטחה של בודפשט של ימינו, לפני האיחוד, לבודה הייתה שייכת רובע מספר אחד ושנים, למעט פשטהידגקוט (Pesthidegkút) ואדיליגט (Adyliget) וכן יישובים אחרים שצורפו מאוחר יותר לבודפשט. כיום חיים בבודה כשלוש מאות אלף תושבים. מאז הקמת בודפשט רבתי, כלומר משנת 1950, משמש השם בודה במובן רחב יותר לכל הגדה הימנית של הדנובה בתחום העיר בודפשט (רבעים I, II, III, XI, XII ו-XXII).

חָדָשׁ!!: ה'שע"ו ובודה (עיר) · ראה עוד »

גירוש

#הפניה טרנספר.

חָדָשׁ!!: ה'שע"ו וגירוש · ראה עוד »

דיין (הלכה)

דיין הוא שופט בבית דין הלכתי.

חָדָשׁ!!: ה'שע"ו ודיין (הלכה) · ראה עוד »

ה' באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ה'שע"ו וה' באייר · ראה עוד »

ה'שע"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ה'שע"ו וה'שע"ד · ראה עוד »

ה'שע"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ה'שע"ו וה'שע"ה · ראה עוד »

ה'שי"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ה'שע"ו וה'שי"ח · ראה עוד »

ה'תל"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ה'שע"ו וה'תל"ח · ראה עוד »

וינצנץ פטמילך

ציור של וינצנץ פטמילך (שמאלי) יחד עם שני מורדים נוספים יהודי פרנקפורט חוזרים לבתיהם וינצנץ פטמילך (בגרמנית: Vinzenz Fettmilch; 1565 או 1570 – 28 בפברואר 1616) היה אופה גרמני מהעיר פרנקפורט דמיין, אשר הנהיג מרד כושל כנגד האימפריה הרומית הקדושה.

חָדָשׁ!!: ה'שע"ו ווינצנץ פטמילך · ראה עוד »

וינה

המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.

חָדָשׁ!!: ה'שע"ו ווינה · ראה עוד »

וילנה

וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.

חָדָשׁ!!: ה'שע"ו ווילנה · ראה עוד »

ויכוח פדובה

ויכוח פדובה הוא ויכוח-דת שנערך בעיר פדובה שבאיטליה בשנת 1612, והוא מהוויכוחים המאוחרים והפחות-ידועים בהיסטוריוגרפיה של ויכוחי-הדת.

חָדָשׁ!!: ה'שע"ו וויכוח פדובה · ראה עוד »

כ"ט בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ט שבט היא ברוב השנים פרשת תרומה.

חָדָשׁ!!: ה'שע"ו וכ"ט בשבט · ראה עוד »

כ"ט בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ט בטבת היא ברוב השנים פרשת בא.

חָדָשׁ!!: ה'שע"ו וכ"ט בטבת · ראה עוד »

כ"ז באלול

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ה'שע"ו וכ"ז באלול · ראה עוד »

כ' באדר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ה'שע"ו וכ' באדר · ראה עוד »

י"ג בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ה'שע"ו וי"ג בסיוון · ראה עוד »

יהדות פרנקפורט

"סמטת היהודים" (Judengasse) בפרנקפורט (סביבות 1868) Jüdischer Friedhof Battonnstraße יהדות פרנקפורט (כונתה "פרנקפורט דמיין", ובקיצור פפד"מ - פרנקפורט על המיין, כדי להבדילה מפרנקפורט על האודר) היא אחת הקהילות היהודיות הוותיקות באירופה, ואחת הבודדות שבהן התקיימה התיישבות יהודית רציפה מימי הביניים ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: ה'שע"ו ויהדות פרנקפורט · ראה עוד »

יהדות פורטוגל

כתובה מפורטוגל יהדות פורטוגל היא קהילה גדולה שהתקיימה באזור פורטוגל של ימינו.

חָדָשׁ!!: ה'שע"ו ויהדות פורטוגל · ראה עוד »

יהדות וורמייזא

וורמס ב-1630. רחוב היהודים מסומן בצהוב יהדות וורמייזא, כפי שכונתה וורמס בפי היהודים, היא קהילה יהודית בעיר וורמס שבמדינת ריינלנד-פפאלץ בגרמניה, שלה היסטוריה מפוארת בעולם היהודי.

חָדָשׁ!!: ה'שע"ו ויהדות וורמייזא · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ה'שע"ו

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »